<h1>חוקות הדיינים סימן ל"ה</h1>
<h2>דף כט.</h2>
האומר לחבירו בפני עדים מנה לי בידך א"ל הן למחר א"ל תנהו לי מה שהודית לי אתמול בפני עדים אם א"ל הנתבע אתמול כשהודיתי לך שהייתי חייב לך מנה משטה הייתי בך לפי שאתה היית אומר לי דברי שחוק הרי זה פטור אעפ"י שהביא עדים שהודה בפניהם. משום דלעולם אינו חייב בהודאתו עד שיאמר המלוה או הלוה אתם עדי או עד שיטול קנין על הודאתו או עד שיאמר כתבו עלי שטר שאני חייב לזה כך וכך וכל זמן שלא אמר כן אעפ"י שלא אמר משטה הייתי בך אלא שכפר ואמר להד"מ הרי זה פטור וזה שלא טען משטה הייתי בך אתמול הוא מפני שלא היה זכור כן פירשו מקצת המפרשים בסנהדרין בפ' זה בורר וכן דעת הרמב"ם ז"ל [פ"ו מטו"נ ה"ו] אבל יש מי שאומר דדוקא כשחזר וטען לאחר שאמר להד"מ משטה הייתי בך רציתי לומר לך ולפיכך לא הוחזק כפרן אבל אם לא טען כן הרי זה הוחזק כפרן ומ"מ אין לנו לזוז מדברי ר"מ ז"ל.
